מיון טקסונומי
התיקן האמריקאי הוא המין הגדול ביותר מבין התיקנים התברואיים הנפוצים. אורכו נע בדרך כלל בין 30 ל־50 מ"מ. צבעו הכללי חום־אדמדם מבריק, ועל גב החזה (pronotum) מופיעה "מסגרת" צהבהבה בצורת אליפסה. לחרק זוג כנפיים מפותחות: אצל הזכרים הכנפיים ארוכות במעט מאורך הגוף, ואילו אצל הנקבות הן קצרות מעט מהגוף. הכנפיים מאפשרות תעופה מוגבלת — לרוב דאייה קצרה או מעוף איטי, בעיקר בתנאים חמים. המחושים ארוכים מאוד, לעיתים ארוכים מגוף התיקן עצמו, ומשמשים כאיברי חישה רגישים במיוחד. הרגליים מפותחות לריצה מהירה, ועליהן קוצים צפופים המעניקים אחיזה. הזכרים קלים וזריזים יותר מהנקבות.
נימפות התיקן האמריקאי קטנות, חסרות כנפיים וצבע גופן נע בין חום כהה לשחור. עם ההתנשלויות החוזרות הן הולכות ומתבהרות, וגוף הבוגר נחשף בהדרגה עד לגוון האדמדם האופייני. לנימפות אנטנות ארוכות מאוד ונטייה להסתתר במקומות חשוכים ולחים. שלב הנימפה עשוי להימשך חודשים רבים, תלוי בטמפרטורה ובתנאי הסביבה.
התיקן האמריקאי מותאם היטב לסביבה אנושית. הוא מסוגל לשרוד שבועות ללא מזון, אך ללא מים יתקשה לשרוד יותר מ־3–5 ימים. בניגוד למינים אחרים, נדרש לו מקור מים חופשיים, ולכן יימצא לרוב בקרבת מקורות לחים כגון ביובים, מרתפים, חדרי אשפה ומטבחים.
התזונה רחבת היקף: שיירי מזון אנושיים, חומר אורגני מתפרק, גללים, ואף נייר ודבק. מנגנון האכילה מבוסס על גפי פה לועסות, המאפשרות עיבוד של מזון קשה יחסית.
תנאי סביבה מיטביים: טמפרטורות של 25–33°C ולחות גבוהה. במקומות כאלה ההתפתחות מהירה. בסביבות קרות קצב הגדילה מואט משמעותית.
נקבת התיקן האמריקאי מטילה תיקי ביצים (oothecae), שכל אחד מהם מכיל 12–16 ביצים. הנקבה נושאת את תיק הביצים במשך ימים אחדים ואז מניחה אותו בסביבה לחה ומוגנת. הנימפות בוקעות לאחר 6–8 שבועות, בהתאם לטמפרטורה. שלב הנימפות נמשך כ־6–12 חודשים, ולאחריו מתפתח הבוגר.
בוגרים חיים בדרך כלל בין 6 ל־12 חודשים, אך בתנאים נוחים במיוחד דווח על אריכות ימים עד כשנתיים. נקבה יחידה מסוגלת להעמיד מאות צאצאים במהלך חייה.
התיקן האמריקאי הוא מין קוסמופוליטי (תפוצה עולמית הקשורה במגע עם פעילות אנושית). מקורו המשוער באפריקה הטרופית, אך כיום הוא נפוץ כמעט בכל עיר גדולה בעולם. בישראל נמצא בעיקר בבורות ביוב, תעלות ניקוז, מערכות ביוב עירוניות, מרתפים ומטבחים מוסדיים.
מדובר במין לילי, בעל פעילות חברתית מסוימת — נוטה להתרכז במושבות גדולות, במיוחד במקומות לחים וחשוכים. התנועה נעשית במהירות רבה; התיקן מסוגל להתפזר גם באמצעות "הסעות" פסיביות על־ידי בני אדם (אריזות, תנועת סחורות).
התיקן האמריקאי מהווה סיכון תברואי נרחב. הוא נושא על גופו ובמערכת העיכול שלו מגוון רחב של פתוגנים, כולל חיידקים (Salmonella, E. coli), נגיפים, פטריות ופרוטוזואה. פתוגנים אלה עלולים לעבור למזון ולמשטחים באמצעות מגע ישיר, הפרשות, או גרגרי צואה זעירים.
השלכות בריאותיות כוללות מחלות מעיים, שלשולים, זיהומים משניים ואף החמרת מצבי אסתמה ותגובות אלרגיות, בעיקר עקב חלקיקי גוף ותוצרי פירוק (אלרגנים חזקים). בנוסף, נוכחותו יוצרת פגיעה קשה בתחושת ההיגיינה, גועל, חרדה, ופגיעה במוניטין של עסקים בתחום המזון.
תועדו אוכלוסיות תיקן אמריקאי שפיתחו עמידות למספר קבוצות חומרי הדברה, כולל פירתרואידים וקרבמטים. מנגנוני העמידות כוללים שינוי באתרי מטרה במערכת העצבים והגברת פעילות אנזימי דטוקסיפיקציה. ניהול נכון מחייב רוטציה בין קבוצות פעילות, שילוב שיטות שאינן כימיות, וניטור מתמיד אחר יעילות.
התיקן האמריקאי הוא מהמזיקים התברואיים המשמעותיים ביותר בערים ובמערכות ביוב. יכולתו לשרוד בתנאים קשים, קצב רבייה גבוה ועמידותו לחומרים מסוימים מחייבים ניהול משולב (IPM) הכולל תברואה מוקפדת, ניטור מתמשך ושימוש מושכל בחומרי הדברה.
התיקן האמריקאי הוא התיקן הגדול והנפוץ ביותר בערים. הוא עלול להפיץ חיידקים ומחלות, ולכן יש לשמור על ניקיון, למנוע לחות, ולאטום פתחים. במידת הצורך, פנייה למדביר מוסמך תבטיח טיפול יעיל ובטוח.
שתפו את המאמר
השאירו פרטים עכשיו וקבלו ייעוץ מקצועי חינם ממומחי ההדברה שלנו.